נכתב לזכרו ...

כשהיינו סגני מפקדי פלוגות ביחד התקיים ערב של הסיירת ושנינו במקום לשבת ולהנות מהחברה והאנשים יצאנו כדי להבין איך מביאים את האוטובוסים לנקודה הרלוונטית.

הלכנו והסתובבנו יחסית הרבה ברגל לאיזה חור מעאפן. בדרך פגשנו בחור מבוגר שהיה נראה מוזר, אמר שאישתו לא מרשה לו להיכנס הביתה ושהיא מרביצה לילדים שלו. טל ואני ישר הלכנו לבדוק מה קורה שם והגענו לדירה לדבר עם אישתו. כל בני הבית היו רוסים וטל תירגם וסידר, הרגיע את כולם. מסתבר שהבחור ההוא היה מסומם וניסה להסתיר ראיות, כל מיני חתיכות נייר כסף וכו, אני לא זיהיתי מה זה בכלל אבל טל תפקד והגיב ועזר וסידר. הגיעו משטרה לנקודה וטל הסביר להם הכל כאילו הוא מפקד התחנה שלהם.

אני ילד מפונק משוהם ולא פגשתי דברים כאלה בחיים. אבל טל לא ככה, הוא הבין מהשנייה הראשונה שהוא ראה את הבחור ברחוב לאן אנחנו באים, ובאיזה זכרונות זה יגע לו, והזמין משטרה כבר מהדרך. הוא לא הסתובב ולא התחמק למרות שיכל בקלות.

זה סיפור מאוד מייצג שלו לדעתי.