נכתב לזכרו ...

טלטול,

עברו שבעה ימים, מאז שאבא הקריא את ההספד, שאתה כתבת לעצמך: ״אין זכות גדולה יותר ליהודי, מלהילחם בגופו על הגנת הארץ״. אין, ולא תהיה לי זכות גדולה יותר, מלהיות אחיך הגדול.

אני רוצה לומר לך תודה, תודה על הזמן שהיה לי איתך, תודה על הרגעים המאושרים והזכרונות הטובים, שילוו אותי כל החיים, תודה על מי שהיית בשבילי, ומי שלעולם תהיה.

אני רוצה שתדע, שהיום, זה היום האחרון, שבו אתן לעצמי לבכות עלייך, במלאת השלושים, זה יהיה היום האחרון שבו אתאבל, בזכותך אני כאן, ויש לי את החופש לחיות, אני מבטיח לך,

שלא אאכזב אותך,  המשפחה שלנו, תחזור להיות מאושרת,  ואני אנצל כל יום, כל דקה וכל שנייה, בתקווה, שיום אחד אהיה ראוי לך.

טלטול, אחי הקטן, אני אוהב אותך.